החלטה בתיק מ"י 39615-07-12

לפני בקשה להחזרת תפוס.

בטרם החלטה זו נטלתי תיק החקירה לידי ועיינתי בחומר החקירה.

להלן אפרט, במידת האפשר, שהרי התיק טרם הועבר לתביעה לעיון בחומר חקירה וגיבוש עמדתה באשר לכתב אישום.

מחומר החקירה עולה כי בתאריך 19.7.12 בשעות הלילה, סמוך לחצות, התבצעה פעילות משטרתית של בלשים, על פי מידע מודיעיני כי במקום מסוים בעיר ראשל''צ, אדם מסוים מפיץ סמים לפיצוציות. במהלך פעילות זו, עוכב החשוד אשר ענה לתיאור שהופץ בקרב הבלשים. בעת בירור שנערך עמו, נתפסו בחזקתו של החשוד  208 שקיות שהכילו חומר אשר נחשד להיות סם. בהמשך לכך, נערך חיפוש בדירה שבבית מלון בו שהה החשוד, ובחיפוש זה נתפס כסף מזומן בסך של 107,050 ש''ח (על פי דו''ח הפעולה ודו''ח החיפוש) וכן שיקים בסכום כולל של 51,329 ש''ח.

על פי חומר החקירה, באותה עת, עלה חשד סביר כי מדובר בהחזקת סם מסוכן, וכי הכסף קשור לסם שהרי החשוד הוביל את הבלשים לחיפוש בדירה בהחזקתו.

כאן המקום לציין כי, על פי חוות דעת שנערכה על ידי אגף הרוקחות במשרד הבריאות - ביחידה למאבק בפשע פרמצבטי, עולה כי, החומר שנתפס בחזקת החשוד הוא חומר שאינו סם על פי פקודת הסמים אלא מוגדר כ-XLR-11  (להלן - "החומר"). על פי חוות הדעת החומר הוא "קנבינואיד סינטטי" אשר אין לו שימוש רפואי כלשהוא, השימוש היחיד הידוע הוא כסם פסיכוטרופי. על פי חוות הדעת, אף על פי שהחומר אינו סם מבחינת פקודת הסמים המסוכנים, הרי לחומר תופעות לוואי קשות. הוא עלול לגרום למוות, פסיכוזות, תלות ותופעות גמילה, חרדה, אופוריה, נדודי שינה, טכיקרדיה, כאבים בחזה, הזעת יתר, רעד, יובש בפה, בחילות, הקאות, שינויים בתיאבון ויתכן פרכוסים. סיכום חוות הדעת הוא: "החומר הזה מסוכן לבריאות הציבור".

ראוי לציין שהחשוד מודה כי החזיק בחומר הזה, וכי התכוון להפיצו בקרב הציבור. לטעמו, אין בכך פסול שהרי החומר אינו סם ולפיכך אין מעשיו בגדר עבירה.

אלא שמחומר החקירה עולה כי, קיימת תשתית ראייתית לכך שהחשוד עבר לכאורה עבירה לפי סעיף 338 (8) לחוק העונשין.

באשר לכסף המזומן והשיקים (להלן - "התפוס") שהחשוד מבקש כי יוחזר לו. הרי שבנסיבות המקרה כפי שפורט לעיל, ועל פי חומר החקירה, עולה חשד סביר כי הכסף מקורו במכירת החומר על ידי החשוד.

משנשאל החשוד בחקירה באשר לתפוס השיב שהכסף שייך לאחד "אלי", אשר לחשוד אין כל פרט עליו על מנת שהמשטרה תיצור קשר עמו. תחילה, אמר שמספר הטלפון של אותו אלי מצוי "בפלאפון שלי והוא לא פה." (הודעה מיום 20.7.12), אחר כך בהודעתו השנייה מאותו יום מסתבר כי לדבריו הטלפון בו מצוי מספר הטלפון של אותו אלי אבד לו בעת מעצרו.  וכשנשאל איך אפשר לאתר את אותו "אלי"? השיב שהוא יאלץ לבדוק, כיון שאין לו את מספר הטלפון של "אלי". יצוין כי, על פי גרסת החשוד, אותו אלי השאיר את הכסף בדירה שבמלון, כיון שנהג מדי פעם להתאכסן במלון. אגב, על פי דו''ח הפעולה, הכסף בסכום לא מבוטל כמצוין לעיל, נמצא מונח על שולחן באופן גלוי בדירת החשוד. ובעת החיפוש משנשאל של מי הכסף אמר: "זה לא שלי הרבה אנשים גרים כאן זה בית מלון." רק בשלב גביית הודעתו ידע לספר על אותו "אלי" שהכסף שייך לו.

עוד עולה כי לאחר ששוחרר החשוד, נעשו ניסיונות לזמנו לחקירה אך ללא הצלחה. על פי מזכר של החוקר קליימן מיום 25.10.12, גם סנגורו של החשוד לא ניאות לסייע בזימון החשוד לחקירה.

סופו של דבר, שעלה בידי המשטרה לגבות הודעה נוספת של החשוד ביום 11.12.12. בהודעה זו, באופן מפתיע חוזר בו החשוד מגרסתו הקודמת לפיה, אמור היה להעביר החומר לאחרים כבלדר. כאן, בחקירה זו, טען כי החומר הוא שלו לשימושו העצמי ל"קטורת". גם בהודעה זו, טען החשוד כי אין לו פרטיו של אותו "אלי". החשוד הבטיח שבמשך היום ימסור הטלפון של אותו "אלי". למותר לציין שלא עשה כן. אגב, על פי מזכר מיום 12.12.12, ניסה החוקר להשיג את החשוד בטלפון על מנת לקבל את פרטיו של "אלי" אלא שלא היה מענה לטלפון.

עולה אם כן, כי עד ליום אתמול לא מצא החשוד דרך למסור פרטיו של "אלי העלום" אשר הכסף שייך לו.

על פני הדברים דין הבקשה להידחות. הסיבה לכך פשוטה בתכלית, החשוד חוזר פעם אחר פעם ואומר שהתפוס אינו שלו, ואם כך, מה לו כי ידרוש החזרת תפוס השייך לאחר. ההיגיון והדין אומרים כי אותו אלי שלפי גרסת החשוד, המשטרה נטלה סכום כסף לא מבוטל למעלה ממאה אלף ש''ח השייך לו, יפנה למשטרה בטרוניה ותלונה על כי נטלה כספו על לא עוול בכפו.

בדיון שהתקיים לפני היום, יומיים לאחר שחשוד נחקר וטען וחזר וטען כי הכסף שייך לאלי, נשאל בא כוחו כיצד החשוד הוא זה אשר מבקש החזרת התפוס ולא אלי? תשובת בא כוח החשוד הייתה כי החשוד נאלץ להחזיר לאלי את כספו לפי דרישתו של זה ומשום כך, כעת דורש הוא הכסף שנתן לאלי.

ראשית לכל, הגרסה הבאה מפי סניגור בדיון אינה גרסה שיש לבסס עליה דבר. רוצה הנאשם לספר למשטרה כי החזיר הכסף לאלי, יגיע לחקירה יספר מהיכן השיג סכום של למעלה מ- 100,000 ש''ח על מנת שיחזירו לאלי, מה מקור הכסף שיועד להחזרתו לאלי, האם הוצא מחשבון בנק שלו או של אדם אחר, מי הוא אותו אלי, שהרי במשך הזמן, מן הסתם, עלה בידו לקבל פרטים אודותיו. חקירת אלי בעניין שלפני חשובה, שהרי הבקשה היא להחזרת תפוס, ולפי גרסת החשוד יש בפי אלי כדי לשפוך אור על התפוס הנדרש על ידי החשוד.

מעבר לכך, דברי בא כוח החשוד תמוהים. שהרי לא החשוד אחראי להתנהלות המשטרה, ומה לאותו אלי לבוא בטרוניה לחשוד? ההגיוני והפשוט הוא שהחשוד היה אומר לאותו אלי העלום - פנה למשטרה. בידו העתק דו''ח החיפוש המוכיח כי המשטרה נטלה את כספו של אלי.

בא כוח החשוד בא בטרוניה על עצם תפיסת הכסף על ידי המשטרה. שהרי אם לא נעברה עבירה על פי פקודת הסמים או נעברה לכאורה עבירה שלא על פי פקודת הסמים המסוכנים, מה עילת התפיסה?

ראשית, ככל שהתפוס אינו של החשוד אלא של אדם אחר, טרונייתו של בא כוחו בעלמא היא. אין החשוד יכול לאחוז בחבל בשני קצותיו. אלא, שהמענה לשאלה זו, מצוי בפירוט חומר החקירה דלעיל. על פי חומר החקירה עולה חשד סביר כי החשוד מפיץ חומר מסוכן לבריאות הציבור. לכאורה, עבירה על סעיף 338 (8) לחוק העונשין. יש גם בסיס לחשד סביר כי מקור הכסף הוא במכירה והפצת החומר. משום כך, לכאורה, ועל פי החשד הסביר, התפוס הושג בעבירה ולפיכך, יהיה בסיס לבקש חילוטו בסופו של ההליך אם יוחלט על ידי התביעה להגיש כתב אישום.